סמל מדינת ישראל

סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים ומשני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". המנורה ועלי הזית צבעם זהוב, להבדיל מצבעם בנס הנשיא שבו צבע כסוף. את הסמל עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר, והוא נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו לוועדה מיוחדת ענייני סמלים שהקימה מועצת המדינה הזמנית.

הוועדה פרסמה מכרז ובו קראה לתושבי המדינה להציע הצעות לסמל המדינה. במכרז פורטו המלצות לגבי האלמנטים שייכללו בסמל, אולם הוועדה התחייבה לדון בכל הצעה שתוגש. מאות הצעות הוגשו לוועדה, ובתהליך ארוך נבחרו שלוש הצעות. אלה הובאו בפני מועצת המדינה הזמנית. המועצה החליטה לבחור בהצעה שהגישו האחים שמיר, ביום י"א בשבט תש"ט, 10 בפברואר 1949.

לוועדה פנו 164 אנשים שהגישו 450 הצעות. שלוש הצעות נבחרו ועלו לדיון: הצעתם של אוטה וליש וסטרוסקי, הצעתם של דוד ושכטר, והצעתם של האחים שמיר.

הצעתם של וליש וסטרוסקי כללה מגן מחולק לשניים - בחלק הגדול התחתון מופיעה מנורת שבעת הקנים בעיצוב הדומה לתבליט על שער טיטוס ברומא, ובחלק העליון מופיעים שבעת הכוכבים של הרצל.

הצעתם של דוד ושכטר כוללת במרכזה את מנורת שבעת הקנים בעיצוב דומה לזה המופיע בפסיפס של בית הכנסת העתיק ביריחו, שבעת הכוכבים של הרצל מקיפים אותה משלושה עברים, ומתחתיה מופיעים ענף זית, אתרוג, לולב, שופר, והמוטו: "שלום על ישראל" (על-פי מזמור קכ"ה בתהילים).

הצעתם המקורית של האחים שמיר כללה מגן שבמרכזו מנורת שבעת הקנים בעיצוב סכמטי מודרני, מעליה שבעת הכוכבים של הרצל מסודרים בשורה, ומשני עבריה ענפי זית.

הוועדה החליטה כי הצעתם של האחים שמיר תשמש בסיס לסמל המדינה, אולם דרשו לערוך בה שינויים. עיצוב המנורה לא נראה הולם בעיני חברי הוועדה, והם העדיפו את העיצוב המופיע בתבליט שער טיטוס. התבליט המתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר נצחון הרומאים על יהודה והחרבת בית המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה. השימוש בתבליט הרומי נועד לסמל את חזרת המנורה למקומה המקורי.

השימוש בענפי זית מצא חן בעיני חברי הוועדה, והועדף על פני השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר, שכן הם ביקשו להימנע משימוש בסמלים בעלי אופי דתי מובהק. הוספת ענפי הזית כסמל לשלום נראתה עדיפה על-פני השימוש במוטו "שלום על ישראל", אולם בכל זאת, ביקשה הוועדה להוסיף את השם "ישראל" בעברית מתחת למנורה. שבעת הכוכבים של הרצל הושמטו בסופו של דבר מהעיצוב הסופי.



What is this? Print Page Close Window
Close About
The source is the authentic content from which this lesson was developed. The source can prove extremely useful for learners. You can review authentic materials with total confidence that the materials are at the indicated level. You can easily check your overall comprehension of the materials by simply reading the provided translation. Lastly, you can listen to the authentic audio to check the pronunciation of words or phrases.