סמל מדינת ישראל
סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים ומשני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". המנורה ועלי הזית צבעם זהוב, להבדיל מצבעם בנס הנשיא שבו צבע כסוף. את הסמל עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר, והוא נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו לוועדה מיוחדת ענייני סמלים שהקימה מועצת המדינה הזמנית.
הוועדה פרסמה מכרז ובו קראה לתושבי המדינה להציע הצעות לסמל המדינה. במכרז פורטו המלצות לגבי האלמנטים שייכללו בסמל, אולם הוועדה התחייבה לדון בכל הצעה שתוגש. מאות הצעות הוגשו לוועדה, ובתהליך ארוך נבחרו שלוש הצעות. אלה הובאו בפני מועצת המדינה הזמנית. המועצה החליטה לבחור בהצעה שהגישו האחים שמיר, ביום י"א בשבט תש"ט, 10 בפברואר 1949.
לוועדה פנו 164 אנשים שהגישו 450 הצעות. שלוש הצעות נבחרו ועלו לדיון: הצעתם של אוטה וליש וסטרוסקי, הצעתם של דוד ושכטר, והצעתם של האחים שמיר.
הצעתם של וליש וסטרוסקי כללה מגן מחולק לשניים - בחלק הגדול התחתון מופיעה מנורת שבעת הקנים בעיצוב הדומה לתבליט על שער טיטוס ברומא, ובחלק העליון מופיעים שבעת הכוכבים של הרצל.
הצעתם של דוד ושכטר כוללת במרכזה את מנורת שבעת הקנים בעיצוב דומה לזה המופיע בפסיפס של בית הכנסת העתיק ביריחו, שבעת הכוכבים של הרצל מקיפים אותה משלושה עברים, ומתחתיה מופיעים ענף זית, אתרוג, לולב, שופר, והמוטו: "שלום על ישראל" (על-פי מזמור קכ"ה בתהילים).
הצעתם המקורית של האחים שמיר כללה מגן שבמרכזו מנורת שבעת הקנים בעיצוב סכמטי מודרני, מעליה שבעת הכוכבים של הרצל מסודרים בשורה, ומשני עבריה ענפי זית.
הוועדה החליטה כי הצעתם של האחים שמיר תשמש בסיס לסמל המדינה, אולם דרשו לערוך בה שינויים. עיצוב המנורה לא נראה הולם בעיני חברי הוועדה, והם העדיפו את העיצוב המופיע בתבליט שער טיטוס. התבליט המתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר נצחון הרומאים על יהודה והחרבת בית המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה. השימוש בתבליט הרומי נועד לסמל את חזרת המנורה למקומה המקורי.
השימוש בענפי זית מצא חן בעיני חברי הוועדה, והועדף על פני השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר, שכן הם ביקשו להימנע משימוש בסמלים בעלי אופי דתי מובהק. הוספת ענפי הזית כסמל לשלום נראתה עדיפה על-פני השימוש במוטו "שלום על ישראל", אולם בכל זאת, ביקשה הוועדה להוסיף את השם "ישראל" בעברית מתחת למנורה. שבעת הכוכבים של הרצל הושמטו בסופו של דבר מהעיצוב הסופי.
|
The Symbol of the State of Israel
|
 |
סמל מדינת ישראל
|
The symbol of the State of Israel is a shield with a menorah, surrounded by two olive branches, and the word "Israel" in Hebrew written below it. The menorah and olive brances have golden color, but on the president shield they appear with silver color. The symbol was designed by the brothers Gabriel and Maxim Shamir. It was chosen from among the many that were submitted to a special committee selected by the Provisional Council of State.
|
 |
סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים ומשני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". המנורה ועלי הזית צבעם זהוב, להבדיל מצבעם בנס הנשיא שבו צבע כסוף. את הסמל עיצבו האחים גבריאל ומקסים שמיר, והוא נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו לוועדה מיוחדת ענייני סמלים שהקימה מועצת המדינה הזמנית.
|
The committee published a tender and called on the residents of Israel to offer ideas for an Israeli symbol. In the tender were elements that were to be included in the design, although the committee vowed to consider every entry that came in. Hundreds of entries were submitted and, through a long process, three were chosen. These were the ones brought to the Provisional Council of State. On February 10th, 1949, the council decided on the design submitted by the Shamir brothers.
|
 |
הוועדה פרסמה מכרז ובו קראה לתושבי המדינה להציע הצעות לסמל המדינה. במכרז פורטו המלצות לגבי האלמנטים שייכללו בסמל, אולם הוועדה התחייבה לדון בכל הצעה שתוגש. מאות הצעות הוגשו לוועדה, ובתהליך ארוך נבחרו שלוש הצעות. אלה הובאו בפני מועצת המדינה הזמנית. המועצה החליטה לבחור בהצעה שהגישו האחים שמיר, ביום י"א בשבט תש"ט, 10 בפברואר 1949.
|
One hundred sixty four people presented their work to the committee, submitting 450 designs. The submissions of Otha Valish and Strufsky, David and Shechter, and the Shamir brothers were chosen and put forth for discussion.
|
 |
לוועדה פנו 164 אנשים שהגישו 450 הצעות. שלוש הצעות נבחרו ועלו לדיון: הצעתם של אוטה וליש וסטרוסקי, הצעתם של דוד ושכטר, והצעתם של האחים שמיר.
|
Valish and Strufsky designed a shield with two separate elements. On the bottom part was a menorah with seven candlesticks, just as on the Titus Gate in Rome. And in the upper part were the seven stars of Herzl.
|
 |
הצעתם של וליש וסטרוסקי כללה מגן מחולק לשניים - בחלק הגדול התחתון מופיעה מנורת שבעת הקנים בעיצוב הדומה לתבליט על שער טיטוס ברומא, ובחלק העליון מופיעים שבעת הכוכבים של הרצל.
|
The design by David and Shechter had a menorah with seven candlesticks, taken from a mosaic in the old synagogue in Jericho, and the seven stars of Herzl on three sides, and beneath that were an olive branch, citron, palm branch, shofar, and the motto: "Peace on Israel;" (from the book of Psalms).
|
 |
הצעתם של דוד ושכטר כוללת במרכזה את מנורת שבעת הקנים בעיצוב דומה לזה המופיע בפסיפס של בית הכנסת העתיק ביריחו, שבעת הכוכבים של הרצל מקיפים אותה משלושה עברים, ומתחתיה מופיעים ענף זית, אתרוג, לולב, שופר, והמוטו: "שלום על ישראל" (על-פי מזמור קכ"ה בתהילים).
|
The original entry from the Shamir brothers had a menorah with seven candlesticks in a modern design, above which was a row of the seven stars of Herzl surrounded by olive branches.
|
 |
הצעתם המקורית של האחים שמיר כללה מגן שבמרכזו מנורת שבעת הקנים בעיצוב סכמטי מודרני, מעליה שבעת הכוכבים של הרצל מסודרים בשורה, ומשני עבריה ענפי זית.
|
The committee decided that the Shamir design would work as the foundation of the symbol of Israel, but they wanted to make some changes. The design of the menorah was not appropriate in the eyes of the committee members; they preferred the design that was embossed on the Gate of Titus. This image depicts a procession of slaves and soldiers returning to Rome after the Roman victory over Judea and the destruction of the Temple in Jerusalem in 70 AD. The use of the Roman embossment symbolized the return of the menorah to its original place.
|
 |
הוועדה החליטה כי הצעתם של האחים שמיר תשמש בסיס לסמל המדינה, אולם דרשו לערוך בה שינויים. עיצוב המנורה לא נראה הולם בעיני חברי הוועדה, והם העדיפו את העיצוב המופיע בתבליט שער טיטוס. התבליט המתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר נצחון הרומאים על יהודה והחרבת בית המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה. השימוש בתבליט הרומי נועד לסמל את חזרת המנורה למקומה המקורי.
|
The use of olive branches appealed to the committee members and was preferred over the palm branches, citron, and shofar because they wished to avoid symbols with distinct religious meaning. The addition of olive branches as a symbol of peace was better than the motto "Peace on Israel;" even so, the committee asked to add the word Israel in Hebrew beneath the menorah. The seven stars of Herzl were omitted from the final design.
|
 |
השימוש בענפי זית מצא חן בעיני חברי הוועדה, והועדף על פני השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר, שכן הם ביקשו להימנע משימוש בסמלים בעלי אופי דתי מובהק. הוספת ענפי הזית כסמל לשלום נראתה עדיפה על-פני השימוש במוטו "שלום על ישראל", אולם בכל זאת, ביקשה הוועדה להוסיף את השם "ישראל" בעברית מתחת למנורה. שבעת הכוכבים של הרצל הושמטו בסופו של דבר מהעיצוב הסופי.
|
 |
_TTITLE2ALT_
|
 |
_ETITLE2ALT_
|
 |
|
|